אבו-זקיקה ואח' נ' משטרת ישראל / מדור תביעות פלילי ת"א

החלטה

לא ביקשתי תגובת המשיבה.

ערר על החלטת בימ"ש קמא אשר הורה על שחרור העוררים בתנאים תוך שהוא קובע כי קיימות ראיות לכאורה לגבי האישום הראשון.

עניינו של האישום הראשון הינו עבירות של התפרצות לבית כנסת, גניבה וקשירת קשר לביצוע פשע.

אין חולק כי ביום 04.09.10 בשעת ליל, נפרץ בית כנסת בבני-ברק ממנו נגנבו 12 ספרי תורה בשווי כולל של למעלה ממיליון ₪. אין חולק כמו כן, כי יומיים לאחר ההתפרצות, התקשר עורר 1 לאחד בשם ארבל והציע לו לתווך במכירת הספרים.

בית משפט קמא קבע כי הראיות העומדות כנגד העוררים הינן נסיבתיות ומוליכות לכלל מסקנה אחת יחידה והגיונית כי ידם של העוררים במעשה. העורר 1 הוא המתכנן והוא המוח והעוררים 2 , 3, הם המבצעים בפועל.

בפי בא כח עורר 1, גרסה תמימה לחלוטין, גרסה אשר העורר עצמו נמנע מלמסור אותה במשטרה והעדיף למלא פיו מים.

הראיות הנסיבתיות תיבחנה מהסוף להתחלה.

העורר 1 התקשר לארבל יום לאחר ההתפרצות. תוכנה של השיחה אינו ידוע, אולם מאוחר יותר באותו שבוע הוצגו ספרי התורה על ידי עורר 1 לארבל.

הנדבך השני הוא, היותם של עוררים 2, 3, אחיו של עורר 1, באיזור הן יום לפני ההתפרצות והן במועד ההתפרצות ממש. הדעת נותנת כי אין זה מקרי שעוררים 2, ו-3 היו במקום לפני ובזמן ההתפרצות וספרי התורה הגיעו לידיו של עורר 1 בסמוך להתפרצות, הגם שמדובר במספר ימים.

יש להזכיר ולזכור כי חזקה תכופה אינה נאמדת בדקות ובשעות אלא יש לבחון אותה על פי הדבר המצוי בידי החשוד. ככל שהדבר נדיר יותר וחריג יותר, כך תוארך תקופת החזקה התכופה בהתאם.

אינני מעלה על דעתי כי אחר הוא שעמד מאחרי ההתפרצות ובאורח פלא ידע למצוא את העורר 1 אשר יציג את הספרים למכירה לארבל אשר גם הוא באורח פלא מוכר זה מכבר לעורר 1.

בנסיבות הללו, לא יצאה שגגה תחת ידי בימ"ש קמא ואני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר ב תשע"א, 22/03/2011 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

קרן/קלדנית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: